לפעמים, כל מה שצריך זה חבר טוב.
כשמירי הלכה, נותרתי לבדי. פנטזתי על גלידה, אבל לבד זה לא ממש כיף. וכמו שיכול לקרות רק בירושלים,
מתקשרת חברה ושואלת אם אני בסביבה. ובכן הייתי. וכיוון שהייתי זכיתי להפתעה נעימה.
ברוריה שלי לקחה אותי לסיור קצרצר בתערוכת הרכבות, שנפתחה זה מכבר באיחור מה, ובכל זאת, הרבה יותר מעניין להיכנס כשלא מרשים לך..
לכבודכם הכנתי כמה צילומים, מקווה שתיהנו.
חן חנה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה